מרכיבי המשקפיים מכירים את הבעיה – קצת נמאס ממסגרת המשקפיים הנוכחית, או שהיא התעקמה כבר 200 פעם ואין טעם לתקן, או שיש רצון וחשק להתעדכן בזוג חדש וכיפי. בניגוד לתכשיטים, זה חתיכת אקססורי על הפנים, והוא צריך להיות גם פונקציונלי וצלול מבלי לגרום לכאבי ראש, וגם יפה.
את חברת Ace & Tate הכרתי לראשונה בברלין במהלך שוטטות חסרת תכלית לפני שנתיים וחצי. התלהבתי מהמיתוג העדין ומהשלט עם הקופירייטינג המבריק סמוך לכניסה, והחלטתי להיכנס. או שהיה שם שלט ניאון ענק? ידוע ששלטי ניאון מושכים אותי אוטומטית להיכנס לחנויות באופן כמעט בלתי רצוני.
החנות הייתה עמוסה בכמה עשרות היפסטרים צעירים שנעו בחלל, מודדים ומחזירים. המוכרים לא התנפלו עליהם, לא הסתכלו בחשדנות, הפלייליסט ברקע היה מעולה (עוד נגיע לזה). קצת כמו לעשות שופינג תוך כדי מסיבה. כשהתקרבתי לזוגות המשקפיים, גיליתי שלכל אחד מהם יש שם אנושי – Steve, Neil, Jay, Saul וכו׳. רובם יוניסקס, נטולי מגדר, אלמנט שפותח את המגוון של החנות באופן מוחלט לשני המינים מבלי להגדיר אותך. אם תכנסו היום לחנות קונבנציונלית, תראו שיש חלוקה מאוד ברורה במחלקות מה נשי ומה גברי, ו-Ace & Tate השכילו להבין שזה לא משנה, כי מה שחשוב הוא מה שיפה עליכם ביחס לפרופורציות הפנים.
המחיר אחיד ומשחק תפקיד לא קטן ברצון לקנות – 98 יורו לזוג כולל עדשות. זה מחיר זול מאוד ושובר שוק. בחנויות רגילות בישראל המחירים יכולים לנוע מ-1000 ש״ח עד ל-4000 ש״ח, תלוי במותג. בברלין יצאתי עם שני זוגות משקפיים Steve לראייה ו-Neil למשקפי שמש. פתאום הפנים שלי נראו אחרת לגמרי. ממשקפיים מלבנים מכוערים למשקפיים מעוגלים ואלגנטים. את העדשות עשיתי בארץ מקוצר זמן.
לפני חודשים ספורים נסעתי ללונדון וזכרתי לטובה את החוויה ההיא בברלין. נכנסתי לאתר שלהם למחקר מקדים וגיליתי שהם התפרסו בכל אירופה כמעט תוך שנתיים. מאז האתר שלהם השתדרג משמעותית ונוספו לו כמה אלמנטים מעניינים וחשובים. מינימליסטי בטוב טעם עם איפיון משובח.
דף הבית נפתח ב-section שמסביר בקצרה מי ומה הקונספט, עם כפתורים למשקפי ראייה ושמש. ה-section השני שולח אותך לתוכן שלכאורה לא קשור למשקפיים, אלא לוייב של החברה (ברובו מיקסים מוזיקליים), ובהמשך למטה – פירוט על הסניפים, אפשרות לנסות את המשקפיים בבית לכמה ימים וקביעת בדיקת ראייה. בלי להתחכם, בלי להתנשא, בלי להכפיש מתחרים. מאוד אלגנטי.
תושבי אירופה יכולים להזמין עד הבית בחינם עד 4 זוגות משקפיים כדי למדוד, לנסות ולהראות לחברים ומשפחה, ואחרי חמישה ימים להחזיר. מה שטוב ל-ASOS, טוב גם לעסקים קטנים יותר שמבינים שבחנות אין את האינטימיות עם המוצר כפי שיש בבית, וההחלטה השקולה תחזיר את הקונה לחנות בעקבות החוויה הטובה (היי, אני דוגמא לכך).
אבל, נגיד שאתם גרים בניו־זילנד והם לא שולחים לשם. לא נורא, פתחו את המצלמה במחשב הנייד, וגלו את הקסם – פילטרים שמולבשים על הפנים שלכם. כל זוגות המשקפיים ניתנים למדידה בעזרת סלפי חסר אחריות. הפיצ׳ר הפשוט הזה חוסך ים זמן בבחירה בחנות, ומאפשר לקבל מושג כללי אילו דגמים אהובים עליכם. על הטכנולוגיה מאחורי הקלעים אחראית חברת Ditto.
קבעתי תור לבדיקת ראייה בסניף קמדן בלונדון. בדיקה יסודית של 20 דקות בחינם, מבלי לחץ מכירתי. היה שם מכשור סופר־מתקדם שלא זיהיתי, ואחריה יצאתי עם מרשם מדויק.
רואים כמה אני שונא סלפי? 
אחרי שמדדתי את כל החנות, הצטלמתי סלפי כאחרונת אושיות האינסטגרם ושלחתי לאמא שלי לשמוע את דעתה (״אתה נראה איתם כמו זבוב פירותי! תיקח את ההם״), וגם כדי לראות מה מתאים לי יותר ומה פחות בהפסקת קפה שאחרי החוויה המסחררת. ברקע התנגן פלייליסט שנשמע כאילו מישהו חיטט לי בחשבון הספוטיפיי – מק דמרקו, קינג קרול, פוקסיגן, טיים אימפלה ועוד. זה כבר הכניס אותי באופן לא מודע לסטייט אוף מיינד של הזדהות עם המותג.
בסוף יצאתי מהחנות עם זוג חדש בשם Max עם clip-on של משקפי שמש ב-170 יורו. 20 יורו מתוכם גרמו לכך שיכינו את משקפי הראייה עוד באותו היום. אספתי למחרת והייתי מסוחרר מחדות העדשות. האם אשוב לשם? חד משמעית – כן.
Ace and Tate
https://www.aceandtate.com/
https://www.marketingweek.com/ace-tate-eyewear-market/
