אל החווה האורגנית של דודי דמרי ברמת השרון הגעתי במקרה דרך פוסט בפייסבוק. מישהי פירסמה בזמן הסגר הראשון שבדיוק פתחו את המקום וישמחו לקבל לקוחות חדשים. עשיתי הזמנה אחת עם משלוח עד הבית. הופתעתי גם מאיכות התוצרת וגם מהשירות האדיב של דודי. אחרי כמה חודשים של הזמנות, ניסיתי להבין למה דודי עובד קשה בשליחת מסמך PDF של 5 עמודים בכל שבוע מחדש. מדובר במסמך שמחולק לפי קטגוריות שיש בחווה האורגנית. החיכוך בתהליך ההזמנה מגיע משני כיוונים – מהמשתמש שצריך להיכנס במחשב, להוריד את המסמך, לראות את המוצרים השבועיים ולהקליד בוואטסאפ את אשר חשקה נפשו (והיא חושקת, תאמינו לי).

התחלתי לשרטט על דף איך תהליך ההזמנה יכול להיות נעים יותר מאשר הקיים, והאם אני יכול להרים טופס אינטרנטי יעיל בזריזות או שצריך עזרה חיצונית של מתכנת. דבר ראשון, הבנתי שבתהליך הקיים במובייל זו חוויה כמעט בלתי אפשרית להתמודד איתה. צריך להגדיל מאוד את המסמך, לעיין, לקפוץ חזרה לוואטסאפ/אפליקציית כתיבה כלשהי, ושוב פעם לחזור. בדסקטופ זה עומס קוגנטיבי שדורש שתי כוסות קפה. 

אז אמרתי, רגע – בוא נייצר טופס יעיל ונעים. נפרק את זה למסכים נפרדים שאתה עובר בין כולם, מבלי לדלג עליהם ישר ל-check out. החיכוך הזה שהוספתי בתהליך ההזמנה באופן מודע נוצר בהשראת מבנה החנות של איקאה. יש את הלקוחות המתחילים שיעברו את כל החנות וכנראה ירימו מוצרים לסל שהם לא הכי צריכים אך עדיין מתחשק להם, ויש את אלו שמכירים את דלתות הקיצורים בין המחלקות ויכולים לנווט בקלות ביניהן עד ליעדים שהגדירו מראש.

סיפרתי לדודי את הרעיון הכללי ואת התכנון העתידי, הוא התלהב ויצאנו לדרך. הקצבתי לזה יומיים עבודה. בפועל זה לקח טיפה יותר כי באמצע העבודה החלפתי מערכת. אני אוהב לעבוד עם וורדפרס ואלמנטור פרו, והפלאגין עצמו לא נתן את הפיתרון האופטימלי לטופס. רכשתי את Gravity Forms שמכניס יופי של יכולות מתקדמות בטופס, ועוד פלאגין שעוזר לעצב את הטופס (משום מה זו אפשרות בלתי־מובנת באלמנטור עצמו).

התייחסתי אל מסמך פירוט המוצרים כמסמך איפיון, ופתחתי ״מחלקות״ לכל סדרת מוצרים. בהמשך יתווספו תתי־מחלקות כדי לייצר הקבצות נוחות יותר (רלוונטי בעיקר במובייל, ששם הגלילה ארוכה יותר). היה רצון להצמיד אימוג׳י לכל אחד מהמוצרים, אבל לא לכולם יש ייצוג, עדיין.

כל תהליך הסליקה נפתר די בקלות – דודי גובה טלפונית לאחר שהוא מעדכן את הלקוחות בחוסרים (למשל, אם יש רק קילו עגבניות ולא 2 קילו), ולאחר שיש כמויות מדויקות (בניגוד לירקן מתחת לבית שלי, שמניח את האצבע ומעגל את המשקל כלפי מעלה). יש בזה גם אלמנט אישי וחם יותר, וגם חוסך ענייני אבטחה באתר. תמיד אפשר להוסיף סליקה באתר, לא מדובר בעלויות גבוהות מדי, אבל כנראה שהן יבואו על חשבון הלקוח.

התחלנו בהשקה רכה ללקוחות שמזמינים באופן תדיר כדי לקבל פידבקים ולשפר. למשל, בהתחלה הלקוח קיבל מייל ״תודה על ההזמנה״ מבלי לראות את תוכן הסל. לאחר הפידבקים שהגיעו, הוספתי את הסל כולו, כולל הכתובת שהוזנה כדי לעדכן במידה ויש טעות. אחרי שבוע וחצי שאנחנו באוויר – ההזמנות מתקבלות יפה, ויש גם טופס פידבקים שעוזר לנו לשפר כל פעם קצת.

מגפת הקורונה, מעבר לכל הכאוס שהיא מייצרת, מאפשרת לנו המעצבים לעזור לבעלי עסקים קטנים – לתת יד, לייעל תהליכים, ולעשות ברטרים טעימים בטירוף.

עוד לא הזמנתם ירקות ופירות מדודי?
organit.farm

פרולוג מזורז: ׳מי שלא חולם, כועס׳ הוא אלבום אחר מהשניים הקודמים של הלהקה והאווירה בו שבורה יותר. בניגוד למקובל, תהליך העיצוב לא כלל כמעט סקיצות, אלא התחיל בסינגל הראשון הנושא את שם האלבום. גלעד כהנא הביא את הרעיון בשלמותו לפרונט ואני חיברתי הכל במחשב. העטיפה של הסינגל הורכבה מקולאז׳, כמה מילים בגדלים בלטראסט של פונט אורון הותיק. סרקתי באיכות גבוהה את האלמנטים והרכבתי אותם לעטיפה אחת, מה שבדיעבד הכתיב את השפה העיצובית של העטיפה כולה.

אחרי שעברתי עם כהנא על כמות מכובדת של רפרנסים לעיצובים שונים ומשונים של אלבומים קיימים, מהפקות זולות ועד הפקות יקרות של מהדורות מוגבלות, הבנו שהטוויסט העיצובי צריך להיות זול לביצוע ונחשק מאוד. עברנו על עשרות קולאז׳ים חדשים ומדהימים שכהנא יצר בשנה האחרונה. היו שם שתי סדרות עם סגנונות מובהקים והיינו צריכים להחליט מה הכיוון העיצובי. הפרונט היה החלק הכי קריטי בתהליך, מהסיבה הפשוטה שהוא ה״פרזנטור״ של המוזיקה וחייב להיות דימוי חזק ומזוהה. בסופו של דבר, הגיעו ארבעה פיינליסטים לגמר:

דימוי העין בלט בנוכחות שלו מבין שאר הקולאז׳ים. הוא חזק מאוד ועובד גם בחיתוך לריבוע (על אף שהמקור הוא מלבן מוארך). בנוסף, במילים של האלבום מצוינת המילה ׳עין׳ בשני שירים (האזינו וגלו), ושאר השירים עוסקים באור, חושך וזוויות מבט וראייה. סגנון הקולאז׳ים בשחור-לבן ודימוי מרכזי צבעוני הביא איתם שני דימויים נוספים מהסדרה לעטיפה:

 הטיפוגרפיה קיבלה השראה מעטיפת הסינגל הראשון והוחלט על גודל אחיד של הפונט. גירדתי ידנית בלטראסט את פונט אורון ושרטתי (עם סכין חיתוך) את כל רשימת השירים:

למרות התהליך המעניין, היה חסר לי עדיין הטוויסט העיצובי שיהפוך את האלבום למוצק נחשק. נזכרתי בשיחה שלי עם כהנא באישון ליל, בה ציינתי משהו על להחזיר את הקולאז׳ לאיך שהוא נעשה. זה אלמנט שמאוד סיקרן אותי לנסות. יום אחד הלכתי ברחוב בן-גוריון בהרצליה, ונגלה אליי הבניין הזה:

ואז הבנתי שכל מה שאני צריך לעשות זה חור בפרונט, ולהחזיר את הקולאז׳ לצורה שבה הוא נעשה:

החוברת והמארז כולו הודפסו על נייר אולדמיל שיובא במיוחד מאיטליה (הטקסטורה? זה זה).
תמונות של האלבום כולו אפשר למצוא כאן.

בתקופה טעונה זו, עם המחאות בבלפור, החלטתי ליצור שלט מהטיפוגרפיה של האלבום. להורדת שלט מחאה להדפסה בגודל 100 על 50 ס״מ, לחצו כאן