חווית משתבש – טל סולומון ורדי https://blog.tsv.co.il בלוג העוסק בחווית משתמש מהעולם הפיזי אל הדיגיטלי ובחזרה. Tue, 12 Dec 2023 15:53:51 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.5 https://blog.tsv.co.il/wp-content/uploads/2020/11/favicon.png חווית משתבש – טל סולומון ורדי https://blog.tsv.co.il 32 32 רצים לפתח מוצרים בלי מחקר משתמשים? אמיצים! https://blog.tsv.co.il/no-user-research/ https://blog.tsv.co.il/no-user-research/#respond Tue, 12 Dec 2023 15:23:28 +0000 https://blog.tsv.co.il/?p=10250

מעצב: ״אתם עושים מחקר משתמשים לפני הפיתוח? מראים דמו ללקוחות עם פרוטוטייפ
יזם: ״אה…״
מעצב: ״אתם אמיצים!״
יזם: ״למה?״
מעצב: ״כי יכול להיות שאתם רצים לפתח מוצר שאף אחד לא צריך.״

התרחיש הזה קורה בלא מעט סטארטאפים: אין מחקר משתמשים אמיתי ומעמיק, ובטח שאין בדיקות שמישות. מסטארטאפים שגייסו סיד, ועד כאלו בשלבי גיוס מתקדמים יותר. במקרה הטוב, יש כמה שיחות עם לקוחות או דיזיין פרטנרס ומשם הימור לאן הרוח נושבת מבחינת הבעיה שהסטארטאפ צריך לפתור, ולבסוף – ריצה לפתח קוד. לפתח מוצר זה מרתון, לא ספרינט. להעביר לפיתוח בלי לבדוק היא דבר בעייתי מאוד עם שריפה פוטנציאלית של כספי משקיעים במקרה של כישלון.

בואו נחזור כמה שנים אחורה.
נגיד, קוראים לכם
Braun, חברה עם מוצרים פיזיים: קומקום, רדיו, פטיפון, מערכת סאונד, מכונת גילוח, שעון ועוד. הייתם מכניסים מוצר שעיצבתן למכונות פס הייצור לפני בדיקה על משתמשים? במידה ומדובר במוצר פשוט יחסית כמו שעון – יכול להיות שלא. אבל מה קורה כשמדובר במוצר מורכב יותר, למשל, כמו מערכת הסאונד המרהיבה שעיצב המעצב התעשייתי דיטר ראמס?

 

Braun wall mounted audio system designed by Dieter Rams, 1960s
Braun wall mounted audio system designed by Dieter Rams, 1960s

גם IKEA מבצעת בדיקות שמישות על אריזת והרכבת הרהיטים, כדי לוודא שהוראות ההרכבה פשוטות, קלות ליישום, ומאפשרות להרכיב אותם במהירות יחסית בלי יותר מדי חלקים. כל הוראות ההרכבה צריכות להסביר את עצמן ללא טקסטים, ונוצרות ע״י Packaging Engineer ו-Product Design Engineer. עדיין, אף על פי שזה אמור להיות פשוט יחסית, יש אנשים שמסתבכים או שבריאותית לא יכולים להרכיב בעצמם, ולכן איקאה הקימה את ״Taskrabbit Assembly״, שירות הרכבה עד הבית.

למרות השם האדיר שצברה בכל הקשור לחווית משתמש, איקאה לקחה כל מיני כיוונים משונים בפיתוח המוצרים שלה לאורך ההיסטוריה, וריכזה אותם באופן משעשע למדי באתר מוזיאון החברה.

IKEA inflatable sofa air innerlig (1997)
IKEA inflatable sofa air innerlig (1997)
The assembly instructions for the TULLANÄS sofas and armchairs have gone down in history as the most incomprehensible ones ever produced by IKEA.
The assembly instructions for the TULLANÄS sofas and armchairs have gone down in history as the most incomprehensible ones ever produced by IKEA

לפתח מוצר ואז לגלות שהמשתמשים לא מבינים איך להשתמש בו או מה הערך הכלכלי שלו – זה כואב מאוד, ושכיח באקוסיסטם המקומי, במיוחד במוצרי B2B. יש הבנה כללית של צרכי הלקוחות הפוטנציאליים, אך פחות זמן מוקדש לאקספרימנטים, בדיקות שמישות ופתרונות חדשניים. יש הנחה שבמוצרי B2C יש פחות סבלנות מ־B2B, אבל בפועל רמת הקשב דומה, כי אנשים הם אנשים – רוצים פשוט, חווית משתמש טובה, ובלי יותר מדי נבירה בעמודי הדוקומנטציה של המוצר. תיזכרו בפיצוצים קטנים של דופמין שכמשתמשים הרגשתם שחשבו עליכם באמת (למשל: Notion).

השנה היא תכף 2024, ועדיין צריך להסביר בישראל את החשיבות של מחקר משתמשים, בדיקות שמישות ועיצוב מוצר. למרות שחווית משתמש הגיעה מתוך עיצוב תעשייתי, יש זחיחות מסוימת כשמדובר במוצרים דיגיטליים, ככל הנראה מהסיבה שאפשר לשנות בהם אלמנטים במהירות (הרבה יותר משינויים בפס ייצור של מוצר פיזי).

אמפתיה היא כלי אדיר, וברגע שמקשיבים באמת לכאבים ולפידבק של הלקוחות, אפשר להרוויח הרבה יותר מהמתחרים שלנו. עם הכלים הדיגיטליים שיש היום – Figma, Azure, ProtoPie ועוד – רצוי ״להחליק״ על הפנים בשלב הצגת הפרוטוטייפ ללקוח, לפני ששורפים את המזומנים של החברה, ולתקן את התכנון לפני ההעברה למפתחים. כמה חברות נתקעו עם פיצ׳רים שאף אחד לא משתמש בהן, או לא יודע איך להגיע אליהן? תשאלו את Adobe על פוטושופ, ערימה של פאצ׳ים בלי סדר הגיוני במיוחד.

Three HLD 4 No. 4416 Hair Dryers; 1970; Designed by Dieter Rams
Three HLD 4 No. 4416 Hair Dryers; 1970; Designed by Dieter Rams

איך יגרם השינוי בנושא?
זה יכול לקרות רק אם כל הגורמים בחברה יראו חשיבות במחקר משתמשים, גם במחיר של מבוכה, במידה ומה שעבדנו עליו עומד לטוס לפח אחרי שהצגנו ללקוחות וקלטנו שאנחנו לא בכיוון. צריך אווירה נינוחה, שיח פתוח מספיק ונטול אגו, עם תעדוף שמגיע מרמת המנכ״ל/ית והיזמים – ועד אחרון המפתחים, שהם שותפים מלאים לחווית משתמש מעולה.

ביום שקרנות הון סיכון, אנג׳לים ויזמים/ות יבינו שכסף נשפך על פיתוח פיצ׳רים לא חשובים בלי הרבה ערך שיכל להיחסך בקלות יחסית – יקרה שינוי דרמטי, ונראה יותר ויותר חוקרי UX גם בסטארטאפים קטנים.

בינינו, לא לכל החברות יש את כמות המזומנים שפבלו אסקובר שרף כדי להדליק את האח ולחמם את משפחתו אחרי שנגמרו לו העצים.

]]>
https://blog.tsv.co.il/no-user-research/feed/ 0
Clarity של מיקרוסופט הוא כלי UX מדהים https://blog.tsv.co.il/clarity/ https://blog.tsv.co.il/clarity/#respond Wed, 15 Nov 2023 09:00:59 +0000 https://blog.tsv.co.il/?p=10179

ניסיתי לא מעט כלים למדידה וניתוח חווית משתמש של מוצרים שעיצבתי: מ־Pendo, דרך Hotjar ועד Full Story. לכל אחת היתרונות והחסרונות שלה, אך המשותף לכולן – יש עקומת למידה שצריך לעבור כדי להפיק ממנה תובנות משמעותיות. העקומה משתפרת בהתאם למחקר המשתמשים הרצוי. לא לכל סטארטאפ בתחילת דרכו התשלום על הכלים הללו משתלם בהכרח, ולפעמים אפשר להסתפק במודל החינמי.

ואז, לפני שנה, חיי השתנו. כלומר, התאהבתי במוצר אנליטיקס. מביך.
מעצב המליץ על Clarity של מיקרוסופט בקבוצת פייסבוק, והמילה ׳חינם׳ תפסה את תשומת ליבי. מתחקיר שעשיתי הבנתי שמיקרוסופט משתמשת בדאטה שנאסף כדי לאמן את המודלים שלה על שימושיות באתרים שונים. Clarity הוא כלי אנליטיקס מתקדם המותקן על האתר ומפרק את המידע שלו לגורמים: מפות חום (איפה לחצו הכי הרבה במסך), מקורות תנועה (מאיפה הגיעו לאתר), הקלטות של סשנים בנוגע לשימושיות, והתממשקות לגוגל אנליטיקס – הכלי המרכזי היום בניתוח דאטה של מוצרי SaaS ואתרים.

במקביל לעבודה בסטארטאפים יש לי כמה פרויקטי צד, העיקרים שבהם: מגזין העיצוב Uncoated וחו״ל־נינג׳ה. שניהם אתרי אינטרנט, ובנוסף יש את הבלוג הזה והפורטפוליו שלי.  בהחלטה פזיזה למדי התקנתי קודם ב-Uncoated ובחו״ל־נינג׳ה. מדובר באתרי וורדפרס, ולמיקרוסופט יש פלאגין מעולה שמורידים ומתקינים בקלות. משם האינטגרציה לוקחת במקסימום 3 דקות. 

הפעלתי את Clarity וריפרשתי את העמוד כאילו מדובר במספרי מזל בלוטו. תוך כמה שעות התחיל לזרום דאטה וממנו הפקתי תובנות על השימושיות במגזין, צפיתי במסעות המשתמשים באתר ובכלל, איפה לוחצים הכי הרבה, באיזה חלקים קוראים יותר ופחות, אילו כתבות נקראות במיוחד, וכו׳. כל כתבה במגזין מעוצבת אחרת, ובמידה של בעיות בשימושיות אפשר לראות בקלות ולתקן.

למשל, לאחרונה גיליתי ב-Clarity שזרם הרבה טראפיק מ-׳טייםאאוט׳, וגוגל קצר גילה לי שאינדקס ׳חרבות ברזל׳ שיצרתי קיבל אצלם אזכור בכתבה בנוגע למקורות עזרה במלחמה. בנוסף, היה משמח לגלות שאריקה דורן, המעצבת הגרפית בסרטים של ווס אנדרסון, שמה לינק לראיון שקיימתי איתה במגזין, ומגיע משם טראפיק.

אחרי שהתקנתי את Clarity בפורטפוליו שלי, הסתקרנתי לראות אם ההשערה שלי נכונה: האם מגייסות HR ומנהלים לא עוברים על יותר משני קייס סטאדיז. אחרי התבוננות על הקלטות מסך, הסתבר שצדקתי. רוב הכניסות היו לשני הפרויקטים הראשונים: Enso Security ו-CYBERX, והזמן הממוצע בפורטפוליו היה באזור ה-2-3 דקות.

פילטור הוא נקודה כואבת בהרבה מוצרים מורכבים, לרוב הלוגיקה שלהם מסובכת למדי, למרות שיואיקסית הסוגיה הזו פוצחה בעשרות צורות שונות. והנה הפעם, מיקרוסופט פיצחו את זה מעולה, עם פילטור שכיף להשתמש בו. כן, כן. אשכרה כיף לבצע חיתוכים שונים על הדאטה וללמוד עוד על האתר שאתם עובדים עליו. תראו איזה איפיון מעולה:

נכון להיום, בכל אתר חדש שאני מעצב ובונה – מתקין Clarity. אין הרבה מוצרים מורכבים שקל להתאהב בהם, ובמקרה הזה, חווית המשתמש של מיקרוסופט פשוט מצוינת. אפשר לשחק בדמו שלהם כאן, ולהתנסות בו עוד לפני שהתקנתן.

לאחרונה עיצבתי מחדש את העמוד הראשי במגזין Uncoated, ו־Clarity מאפשר להשוות גירסאות שונות של האתר. זה פיצ׳ר חזק שרלוונטי גם ל-A/B טסטינג ובדיקה של אלמנטים חדשים במסך:

 

למדתם דברים חדשים על האתר שלכם? שתפו בתגובה, אני סקרן.

clarity.microsoft.com

]]>
https://blog.tsv.co.il/clarity/feed/ 0
תהליך העיצוב מחדש של Enso Security – עד האקזיט https://blog.tsv.co.il/redesign-enso-security/ https://blog.tsv.co.il/redesign-enso-security/#comments Wed, 14 Jun 2023 09:02:19 +0000 https://blog.tsv.co.il/?p=10113

לאחרונה התפרסמו ידיעות על האקזיט המשמח של Enso Security לענקית הסייבר Snyk בסכום של 50 מיליון דולר. הייתה לי הזכות לקחת מוצר בתחילת דרכו ולעצב את כולו מחדש – גם איפיון UX וגם עיצוב UI. בפוסט הבא אפרט על התהליך.

בקצרה, Enso לוקחת את כל מוצרי האבטחה בארגון ונותנת תמונת מצב מקיפה. למעשה, המציאה את המושג ASPM – שזה אומר: application security posture management. שלושת היזמים: רוי ארליך, חן גור-אריה וברק טווילי הם יוצאי וויקס שעבדו יחד, ובשיא הסגר הראשון בקורונה הקימו את החברה.

ב-Enso הייתי בשני סבבים: בסיבוב הראשון עיצבתי את ה-AppSec Map כפרילנסר אחרי שנדלקתי על הרעיון בכתבה בגיקטיים, ושנה אחרי הוזמנתי לבירה עם רוי המנכ״ל במטרה לעזור להם לגייס מעצב חווית משתמש, ותוך זמן קצר בפגישה קיבלתי הצעה על השולחן. חתכתי מ-WhiteSource (שהיום נקראת Mend) והצטרפתי כמעצב חווית משתמש סולו.

עיצוב מחדש של המערכת

המשימה הראשונה שלי ב-Enso הייתה לעצב מחדש את המערכת, לאחר שהתקבלה ביקורת מלקוחות שהוא לא נראה מספיק טוב ועדכני, עם בעיות שימושיות. למרות שהמשימה התמקדה בעיצוב מחדש רק של ה-UI, נחשפתי לבעיות UX בניווט בתוך המוצר, ויחד עם מוטי פרץ, VP Product, ושאדי כיוף, מנהל מוצר, תיקנו אותן יחד בתהליך.

כנקודת מוצא, ראיתי שיש פער בעיצוב בין האתר המרקטיאלי של Enso לבין המוצר עצמו – בעוד האתר שופע צבעוניות עם הדמות של Benso התמנון, המוצר נראה כמו עוד מוצר סייבר גנרי. בנוסף, המוצר לא מזוהה כשמסתכלים עליו מרחוק במידה והוא מטושטש. נגיד, בדומה לפייסבוק, שאפשר לזהות מקצה המסדרון.

האתר המרקטיאלי של Enso Security בזמנו
האתר המרקטיאלי של Enso Security בזמנו, שגם עיצבתי מחדש אחרי
המוצר של Enso Security בזמנו
המוצר של Enso Security לפני העיצוב מחדש

מחקר על תמנונים, אופנה ודיטר ראמס

תמנון מסרט פילם בתחילת המאה ה-20
תמנון מסרט פילם בתחילת המאה ה-20

בדקתי השראות ורפרנסים משלל עולמות: חקרתי לעומק את עולם התמנונים, את התנועה שלהם, הצורה, החומריות. זיקקתי בהשראתם את התכונות והערכים:

Movement, Elasticity, Flexibility, Wide Vision, Sharp Senses, Suitability

בתחום עיצוב האופנה מצאתי שמלות של המעצבות Iris Van Herpen ו-Alesandro Michele. ראיתי איך הן מתנפנפות וזזות על מסלול התצוגה. עוד רפרנס מעניין היה מיצב גדול ממדים של זרועות תמנון סגולות עם נקודות שחורות, שהוקם בתערוכת רטרוספקטיבה של האמנית קוסאמה במוזיאון ת״א.

בנוסף, במסגרת התחקיר המעמיק מצאתי מוצרים משנות ה־60 וה־70 שעוצבו על-ידי המעצב התעשייתי הנודע Dieter Rams בחברת Braun. הקו המינימליסטי שלו עזר לי לזקק עיצוב ממשקים שאני עובד עליהם מבלי להעמיס על המשתמש. החלק האחרון בתחקיר עסק במקום בו אנחנו נמצאים – העיר הלבנה ת״א – ומצאתי רפרנסים מעניינים מתחומי העיצוב הגרפי והאדריכלות.

שתי בעיות עיקריות בלטו ב-UI של המסכים הקיימים: שימוש יתר בצבעים אפורים ופונט גנרי של גוגל. חיפשתי פונטים שיתכתבו עם התכונות והערכים שציינתי למעלה. בדקתי מי עיצב ל-Atlassian את הפונט וגיליתי את James Edmonson, הידוע בשם OH NO TYPE, טיפוגרף מעולה שפגשתי ב-2019 בכנס Typographics בניו-יורק כשהרצה על העבודה שלו. 

בחרתי שתי משפחות פונטים שעיצב: BlazefaceDegular. משפחת הפונטים Blazeface היא ״תמנונית״, מעוגלת, שופע תנועה בתוך ומחוץ לחללים הפנימיים. תיכננתי להשתמש בעיצוב הכותרות של המוצר ובחומרים השיווקיים. לעומתם, פונט Degular נראה במבט ראשון שגרתי, אבל כשצוללים פנימה מגלים שהוא זכיר ואת הזרימה בין האותיות בקריאה. תיכננתי להשתמש בו בכל יתר הקומפוננטות ובטקסט הרץ. 

Blazeface
Blazeface
Degular
Degular

חודש לתוך התהליך, הדגמתי בפרזנטציה ליזמים את השימוש בפונטים במוצר ובחומרים השיווקיים. בעוד Degular התקבל יפה, זו התגובה שקיבל הפונט Blazeface:

אימוג׳יז
נחשו מי זה מי

המטרה: לזהות את המערכת מרחוק

צימצמתי את פלטת הצבעים מ-54 ל-20, ניקיתי את המערכת מהגוונים האפורים, הרקע נצבע בלבן, הצבעוניות הפכה הפעם לקונטרסטית יותר ונגישה לבעלי מוגבלוית. 

בצד שמאל הוספתי פס סגול עם קצוות מעוגלים שמשמש בתור התפריט הראשי ויזוהה גם כשמסתכלים על Enso מרחוק. זה אלמנט קטן ואייקוני. משפחת הפונטים Degular נכנסה לעיצוב של כל המוצר, מהכותרות, כפתורים ועד הטקסטים הקטנים ביותר, ושינתה לטובה את רצף קריאת המסך. בעיצוב הקודם הפונטים היו קטנים מדי, ובעיצוב החדש הוגדלו כדי שהמערכת תהיה נגישה וקריאה יותר.

תהליך האיפיון

עמודי הטבלאות Inventory, Defects ו-Tasks השתנו באופן משמעותי. כל אחד מהם כלל בעיות בהיררכיה הטיפוגרפית, ובעיקר בעיות ניווט. למשל, ב-Inventory, הניווט בין המצבים השונים: Host, Service ו-Endpoint הוסתר בתוך חץ קטן שפתח תפריט drawer. המשתמשים התקשו למצוא אותו, וקיבלנו החלטה בצוות המוצר להוציא את הניווט החוצה, כמו במשחקי ארקייד כשהכל בחוץ ולא מוסתר:

Enso Security. עיצוב: טל סולומון ורדי
Enso Security. עיצוב: טל סולומון ורדי

בנוסף, בלחיצה על חלק מהשורות נפתח expander בגובה מוגבל שבתוכו היה תוכן נוסף. התוכן השתנה בהתאם ליישות: תיאור, ID, ואזור Jira Ticket. המקום המוגבל הקשה עלינו להמשך גדילת המוצר. כדי לפתור את הבעיה עיצבתי Single Page לכל אחת מהטבלאות. לחיצה על השורה פתחה modal עם דאטה נוסף, מעמיק ושימושי על היישות. במקום השטח המוגבל, עיצבתי עמוד רחב שהתפרס על ⅔ משטח המסך יחד עם ניווט קל בין הטאבים:

דיזיין סיסטם חדש - Octopus

במסגרת העיצוב מחדש יצרתי דיזיין סיסטם חדש שלא היה קיים לפני, קראתי לו Octopus. כל העמודים שעוצבו מחדש במוצר התממשקו לספריית Octopus, כך שניתן לעדכן בקלות את עיצוב המוצר במידה ויש שינויים. הדיזיין סיסטם חסך זמן רב בפיתוח, קיצר משמעותית את הזמן של עיצוב פיצ׳רים חדשים, ואיפשר להתמקד בפתרונות UX מורכבים במקום להשקיע ב-UI כל פעם מחדש.

בנוסף, כל הקומפוננטות בדיזיין סיסטם עומדות בתקן נגישות לבעלי מוגבלויות, ויש לכל אחת מהן פרוטוטייפ מלא עם אנימציות כדי לאפשר לפיתוח, לפרודקט וללקוחות להבין איך המסכים מתנהגים. ניתן ללחוץ ולהפעיל את כל הקומפוננטות גם בעיצוב המסכים הסופיים של המוצר, וגם בתוך Octopus עצמו.

תוצאות עסקיות של העיצוב מחדש

העיצוב מחדש הוכיח את עצמו מבחינה עסקית: עברנו מ-design partners ללקוחות משלמים תוך חודשים ספורים. העיצוב עזר ללקוחות להבין את הערך הגדול של Enso Security, ומבחינה מרקטיאלית נתן תחושה של מוצר בשל מאשר מה שהיה לפניו. והיי, לאחרונה פורסם האקזיט ל-Snyk, מניח שזה עזר.

Enso Security. עיצוב: טל סולומון ורדי
Enso Security. עיצוב: טל סולומון ורדי

מפתחי פרונטאנד שאכפת להם מחווית משתמש

לא משנה כמה אתה מעצב טוב, אם אין מפתחים בקצה שיודעים לממש את החזון שלך – זה פול גז ניוטרל. במקרה של גיל, מנהל הפרונטאנד, ויחד איתו: גל, גיא וניקולאי, היה תענוג אמיתי לעבוד איתם צמוד במשך השנה שהייתי ב-Enso Security. אכפת להם מחווית משתמש, וזה ניכר מאוד גם במוצר עצמו. על זה – תודה!

תודות וקרדיטים

סמנכ״ל מוצר: מוטי פרץ
מנהל מוצר: שאדי כיוף

מנהל צוות פרונטאנד: גיל בוארון
מפתחי פרונטאנד: גל רותם, גיא יפה-ארמוזה, ניקולאי סמוכין

מייסד־שותף ומנכ״ל: רוי ארליך
מייסד־שותף ו-CTO: ברק טווילי
מייסד־שותף וארכיטקט ראשי: חן גור-אריה

הצוות ב-Enso
הצוות ב-Enso
]]>
https://blog.tsv.co.il/redesign-enso-security/feed/ 4
מה כדאי לבדוק לפני שעובדים בסטארטאפ בתחילת הדרך? https://blog.tsv.co.il/early-stage-startup-guide/ https://blog.tsv.co.il/early-stage-startup-guide/#respond Thu, 23 Feb 2023 13:02:02 +0000 https://blog.tsv.co.il/?p=10062

טלי אליהו, מנהלת מוצר מעל כעשור בעולמות הפרודקט וחווית משתמש, לשעבר מעצבת מוצר במיקרוסופט ומנהלת מוצר בעולמות הסייבר. היום מובילה מוצר B2B בתחום הסיילס וה־CRM.

בהמשך לשאלה שנשאלה בקבוצת הפייסבוק ׳סטארטאפ דיזיינרס׳ בנוגע למה כדאי לבדוק לפני שנכנסים לסטארטאפ בתחילת הדרך , בעקבות החשש מהמצב כעת בשוק של היעדר יציבות. טלי הגיבה בפירוט, ונראה לי שזה בהחלט שווה פוסט נפרד. לשמחתי הסכימה, והנה הוא כאן:

סיבוב Seed מחזיק לרוב באזור השנה וחצי-שנתיים. סממן שמראה על יציבות הוא לקוחות משלמים (קפיצה משמעותית שלהם), או בצורה יותר מדויקת – מציאת פרודקט מרקט פיט בשלב ה-Seed.

לרוב סבב A ו־B הם סבבים של שלבי גדילה, לכן ברמה הטכנית זה מראה על יציבות עקרונית כי יש הוכחה שיש צורך למוצר והוא מכניס מספיק כסף מלקוחות כדי שיהיה שווה השקעה. אבל, קרו וקורים דברים כל הזמן, אין בטוח בסטארטאפים, במיוחד היום.

בלי קשר, היום חברות נוהגות לנקות אורוות כי זה זמן מצוין להיות ”אחת מ…” שגם מפטרת ומתייעלת. לרוב, ככל שהחברה יותר קטנה ככה הניקוי הוא קטן עד לא קיים – בדיוק בגלל שהיא אמורה להיות הכי יעילה שיש בשלב הזה. אני יודעת שזה חצי סותר את מה שכתבתי למעלה, אבל לכל גודל חברה יש סיכונים (גם חברות אנטרפרייז גדולות וגם סטארטאפים קטנים).

דברים נוספים שהייתי בודקת:

  • האם יש קפיצות מהירות של גדילה בכמות האנשים שמגייסים?
  • האם כל בנאדם שמתקבל עובר תהליך קפדני או שמאוד קל לגייס לחברה?
  • האם יש HR שמנהלת את התהליכים האלו?
  • מה המוניטין של היזמים?
  • האם יש פוקוס מוצרי? הקפדה על תהליכי עבודה או יצירתם?
  • האם מורגש שיש שיתוף פעולה בין הצוותים ובין אינטראקציות של המחלקות?


עוד משהו – עקרונית, לא הייתי מחפשת יציבות ליותר משנתיים.

מוסיף בקטנה לטלי: שווה לבדוק אם אהבת את הלוגו של החברה. זה נשמע הזוי, אני יודע. חברה שלא משקיעה במיתוג שלה ולא מבינה את הערך בעיצוב – יש סיכוי לא קטן שחווית המשתמש במוצר עלולה להיות בינונית בהתאם. משם, הדרך לחיכוכים עם אנשי המוצר והפיתוח תלולה מאוד, ותדרוש חינוך של הארגון (לא מומלץ לבעלי לב חלש).

]]>
https://blog.tsv.co.il/early-stage-startup-guide/feed/ 0
איך להעביר ביקורת מקדמת על עיצוב https://blog.tsv.co.il/design-feedback/ https://blog.tsv.co.il/design-feedback/#respond Thu, 02 Feb 2023 08:24:17 +0000 https://blog.tsv.co.il/?p=10018

דלית שטרנברג היא סטודנטית לחווית משתמש, אדריכלית נוף בוגרת הטכניון, אמנית חובבת וחובבת פחמימות. כתבה פוסט נפלא בלינקדאין על העברת ביקורת מקדמת על עיצוב, מפרסם פה עם עריכה קלה, בתקווה שיגיע לכל אנשי המוצר בישראל.

“זה לא יפה” – זו לא ביקורת מקדמת.
“זה לא מובן” – זו לא ביקורת מקדמת.
“זה מהמם” – זו לא ביקורת מקדמת.
“אני אוהבת את זה” – זו לא ביקורת מקדמת.

ביקורת היא חלק מחיי היום יום של מעצבת: בקשר מול לקוחות, בעבודה בצוות, ובתהליך של המעצבת מול עצמה. ביקורת בונה (constructive criticism/feedback) היא שיטת משוב המציעה נקודות לשיפור באופן ממוקד המעודד לפעולה ברת־ביצוע. כמה נקודות חשובות בנתינת ביקורת בונה:

צייני באופן ברור ומדויק על מה הביקורת

תגידי – “הקומפוזיציה של הטיפוגרפיה לא עובדת, אני מציעה לעשות את השינויים הבאים…”, במקום “כל הטיפוגרפיה לא טובה”, או “הפונט הזה לא יפה” – מונחים כלליים ולא מקדמים.

שלוש נקודות לשיפור בלבד

צייני שלוש נקודות לשיפור כדי לא ליצור עומס על מקבל.ת הביקורת, ושיהיה למקבל.ת הביקורת יותר קל לזכור, לרשום ולתקן.

שיטת הסנדוויץ'

תתחילי עם נקודה לשימור, תמשיכי עם נקודה לשיפור, ותסיימי בטוב עם נקודה נוספת לשימור.

לדוגמא:
1. הקומפוזיציה של הטיפוגרפיה טובה (שימור)
2. הניסוח פחות טוב, כדאי לבחון לניסוח X במקום (שיפור + הצעת חלופה קונקרטית, שמתאימה יותר בעינייך)
3. גדלי הפונטים קריאים (שימור) 

הציעי חלופה קונקרטית לנקודה לשיפור

כך תייצרי פתח לדיון, ותכווני ליעד המתאים בעיניך.

לדוגמא:
“שילוב הצבעים לא עובד טוב, כי אלו לא צבעים משלימים. אפשר לשקול להשתמש בצבעים הבאים״

הפנמה של מקבלת הביקורת

וודאי הפנמה אצל מקבל.ת הביקורת – קשה לקבל ביקורת, אפילו אם שרירי קבלת ונתינת הביקורת שלנו חזקים ביותר. וודאי שמקבל.ת הביקורת הפנימו את הביקורת באמצעות קשר עין, או בקשה לסכם את הנקודות לשיפור במילים שלהם.

טל מנסור מוסיף:
לשאול את מקבל.ת הביקורת, “מה דעתך על ההערות/הארות שלי?”, כפתח להשתתפות, ו־”ריכוך” חווית הביקורת. חשוב להרגיש חלק ולא הנחתה מלמעלה.

שפה חיובית מייצרת תנועה

מטרת הביקורת היא לקדם את הפרויקט. בואי עם ראש פתוח, תשתמשי בשפה חיובית, בלי אגו, רצון להרשים את הסביבה או להנמיך את מקבל.ת הביקורת. זכרי שפעם את נותנת ביקורת, ופעם את מקבלת.

הפוסט המקורי בלינקדאין

]]>
https://blog.tsv.co.il/design-feedback/feed/ 0
10 שאלות שמעצבים צריכים לשאול אנשי מוצר בראיון עבודה https://blog.tsv.co.il/10-questions-designers-should-ask-pm/ https://blog.tsv.co.il/10-questions-designers-should-ask-pm/#respond Mon, 02 Jan 2023 07:40:22 +0000 https://blog.tsv.co.il/?p=10008

בראיון עבודה חשוב לא רק להיות מקצועי ונחמד, אלא להבין עם מי עומדים לעבוד. אנשי מוצר הם אלו שאנחנו עובדים איתם באופן יומיומי לא פחות מאנשי הפיתוח. השקפת העולם שלהם משפיעה באופן מובהק על המוצר כולו, תהליכי עבודה נעימים (או פחות) ועתיד החברה. החזון שלהם יכול להביא את הספינה למקום מבטחים או להתרסקות בתוך קרחונים.

ובכן, כדלקמנצ׳יק:

1. איך עבדת עד כה עם מעצבות מוצר בעבר?
2. ממי מורכב צוות הפרונטאנד ועד כמה הם חזקים?
3. האם אתה פתוח לשינויים במוצר?
4. איך נראה תהליך של יצירת פיצ׳ר חדש?
5. האם יש מדידה של המוצר? איך ובאילו כלים?
6. מה חשוב לך לשפר במוצר הקיים?
7. מה התוכנית לשנה הקרובה?
8. איזה מוצר, בעולם הפיזי או הדיגיטלי, אתה אוהב במיוחד?
9. האם העיצוב נבדק קודם עם מחקר משתמשים או שישר רצים לפתח?
10. איזו חוויה קולינרית מהדהדת בך?

בונוס: לשאול על איזון בית־עבודה, זה חשוב לא פחות מכל עשר השאלות למעלה.

]]>
https://blog.tsv.co.il/10-questions-designers-should-ask-pm/feed/ 0
5 טעויות שמעצבי חווית משתמש עושים בתהליכי גיוס להייטק https://blog.tsv.co.il/6-tips-for-ux-ui-designers/ https://blog.tsv.co.il/6-tips-for-ux-ui-designers/#comments Sat, 18 Sep 2021 12:56:16 +0000 https://blog.tsv.co.il/?p=9877

לאחרונה פתחנו ב-WhiteSource משרת מעצב חווית משתמש פרילנס בהיקף של 50%. פתאום, אחרי שנים שאני עוסק בתהליכי גיוס עקומים בלינקדאין, הגיעה העת לשנות במגרש החדש שבו נחשפתי אליו – עולם ה-HR. כבר בשלב כתיבת המודעה ישבתי עם ענבל המגייסת והעפנו את כל קלישאות הז׳אנר שמאפיינות את התחום. חברות רוצות גם וגם וגם. טעות. אנחנו רוצים מישהו/י עם ניסיון חזק במערכות מורכבות (SaaS), עם כמה שנות ניסיון בהובלה של תהליכי איפיון, תיק עבודות טוב והמלצות. זה הכל. מהרגע שאלו הוגדרו – תהליך הסינון קל מהותית.

אבל, למרות שהמודעה קצרה מאוד, מועמדים החליטו לא לקרוא אותה בכלל ולהגיש. כולל דאטה אנליסטים ומתכנתים. אין בעיה שאתם מחפשים עבודה בקדחתנות, אבל תקראו שניה מה הדרישות, בטח אם זה קצר וקולע:

מודעת דרושים ב-WhiteSource
מודעת דרושים ב-WhiteSource

הרעב לפידבק גדול, זה בטוח. איכשהו פוסט שלי בנושא נהיה ויראלי מאוד בלינקדאין והגיע ל-160,000 אלף אנשים. הזייה.

חברות רבות עושות גוסטינג (נעלמות) במקרה הרע, ובמקרה הטוב מחזיקות  בטמפלייטים של תשובות דחייה גנריות. החלטתי אצלנו לשנות את זה ולפדבק את כל מי שמגיש (חוץ מלא־מעצבים שלא קראו את המודעה, כמובן).

עצם הפידבק יאפשר להזדמנות הבאה להתקרב יותר למועמד/ת, ויצמצם את המעגל המתסכל של המיילים הגנריים. זה כמובן מורכב יותר אחרי ראיונות, ששם זה לפעמים נופל על חיבור בין-אישי ולאו דווקא על מקצועיות. בסופו של דבר את רוצה לעבוד עם מישהו שיגבה אותך בזמני הצלחות וכישלונות, כי עבודה זה דבר דינמי מאוד.

אחרי שפידבקתי כמעט 100 קורות חיים הבנתי שיש בעיות חוזרות אצל מעצבי חווית משתמש, ועם הזמן ניסחתי לעצמי כמה משפטי פידבק שחזרו על עצמם והותאמו לכל מועמד/ת. בפוסט הבא אציף את הבעיות החוזרות:

קורות חיים מעוצבים מדי

קורות חיים צריכים להיות נקיים, לתאר מה היה התפקיד ותחומי האחריות בכל מיני פוזיציות בקריירה, ובעיקר לא להיות מעוצבים מדי. לא ברור אם אתם מורידים טמפלייטים הזויים מ-behance או פשוט מעצבים בטעם רע, אבל באמת אין בזה שום צורך. 

מומלץ: שחור לבן, טיפוגרפיה טובה, באנגלית, פונט איכותי וסלאמתק. כל הטירלולים הצבעוניים רק מורידים לכם נקודות. לא אכפת לי איך אתם נראים, ממש אין צורך בתמונה שלכםן.

בכלל, לא ברור מי המציא את סקשן ה-skills ורמת הבקיאות בכל תוכנת עיצוב (באחוזים!), זה מיותר להפליא. קורות חיים מראים לי אם אתם ג׳וניורים, מיד-סיניור או סיניור, והאם יש השקה לדרישות המשרה שהגדרתי למעלה. הטקסט הרבה הרבה יותר מעניין מהעיצוב.

כל השיט ב-behance
כל השיט ב-behance

פורטפוליו שכולל רק פרויקטים לימודיים

מעצבי חווית משתמש ג׳וניורים מתבאסים שדלתות לא נפתחות בפניהם, וזו באמת ביצה ותרנגולת איך לצבור את הניסיון הראשוני. הבעיה מתחילה שכולםן, בלי יוצא מן הכלל, משחקים את אותו המשחק – פורטפוליו שופע פרויקטים לימודיים. עשיתםן מחקר משתמשים והמצאתםן פרסונות. נהדר, באמת. אבל מה הקשר למציאות? בדקתםן את המוצר על יוזרים אחרי שעיצבתםן? התמודדתםן עם קשיים שהפיתוח והפרודקט מערימים? לא.

לכו להתנדב. איפה, מתי, איך? כתבתי על זה במגזין פורמה בזמנו. יש המון מקומות דלי תקציב שצריכים לשפר את העיצוב, ויש פה הזדמנות מעולה להתחכך במוצר אמיתי עם יוזרים, מאשר עוד פרויקט לימודי שלא נוגע בכלל בחיים האמיתיים וביומיום של מעצבים/ות.

ובכלל, פרויקטי צד זה דבר נפלא, ממליץ בחום להשתמש בזה כמנוע לצמיחה בקריירה, וגם כדי להתפתח. רוב ההזדמנויות הכלכליות שלי הגיעו מפרויקטי צד שהיו עם אפס תקציב. אין דבר יותר נפלא ממועמדים שלא מחכים להזדמנות, אלא מייצרים אותה.

QouteLove - Tal Solomon Vardy - 1
כשהטרלתי את אוקייקיופיד עם תוסף ציטוטים לכרום. פרויקט מצחיק אבל לא משהו לשים בפרונט.

מעצבי חווית משתמש מנוסים אבל לא נוגעים באמת ב-UX

כאמור, המשרה שפתחנו מיועדת לסיניורים עם כמה שנות ניסיון, והופתעתי לגלות בראיונות שוב ושוב ושוב שמעצבי חווית משתמש מעבירים עיצובים לפיתוח, מוודאים שהכל פיקסל פרפקט, אבל לא מודדים את העיצובים שנעשו: לא שיחות עם לקוחות, לא דוחות NPS (שביעות רצון), לא גוגל אנליטיקס או Hotjar למדידה אחרי שהעיצובים משוחררים לאוויר, לא שאלונים. לרוב האחריות נופלת על מנהל המוצר, שגם הוא לא תמיד מבין לעומק בתחום המסועף שאנחנו נמצאים בו.

מבחינתי זו נקודת חולשה של מעצבי חווית משתמש מנוסים ואני ממליץ לדחוף למדידה בכל חברה שתעבדו בה. פרוטוטייפ ללקוח לפני פיתוח זה טוב, אבל האינפוט האמיתי והמסקנות המעמיקות יגיעו מלחקור את המשתמשים לעומק אחרי הפיתוח והדילוור. הזמן הכי טוב הוא עכשיו.

פורטפוליו שלא מפרט על תהליכי עבודה

עוד תופעה מבאסת לאללה היא העובדה שמעצבים מנוסים לא באמת מפרטים על תהליכי עבודה, אלא מכניסים אסופה של מסכים סופיים מבלי באמת לספר עליהם סיפור שלם. מה הייתה הבעיה, מה פתרו, איזה תוצאות העיצובים הביאו, איך הם מדדו את העיצוב.

סטוריטלינג זה לא דבר פשוט, אלא מיומנות בפני עצמה, והמדריך הזה של Semplice נהדר ממש ואני ממליץ לכל מי שבונה עכשיו פורטפוליו חדש או שוקל לשפר לקראת ראיונות עבודה לקרוא אותו.

איך לכתוב קייס סטאדיז. קרדיט: Semplice
איך לכתוב קייס סטאדיז. קרדיט: Semplice

במה בא לך לעבוד?

כשסיימתי את שנקר דחפתי את כל הפרויקטים שעשיתי עד אז בעמוד הראשי בפורטפוליו: גם פרינט, גם אתרים ללקוחות, גם עיצוב מוצר. זה לא הביא שום תוצאה כי המגייסים לא הבינו במה אני רוצה לעבוד. עשיתי חשיבה מחדש והשארתי רק את מה שרלוונטי לחווית משתמש בפרונט, את כל היתר הכנסתי לעמוד שנקרא Archive והפרויקטים מסודרים שם לפי שנים (בהזדמנות אתקן שם את הניווט). בגלל שאני מתעסק בכל מיני תחומים זה איפשר להשתולל בעמוד משני ולהרגיע בעמוד ראשי שמייצר את הרושם הראשוני, שהוא החשוב ביותר. הפלא ופלא – יחס ההמרה בין שליחת הפורטפוליו לבין קבלת פנייה מהחברה המגייסת גדל משמעותית.

גם בחווית משתמש יש המון פילוחים ותחומים, ומה שתשימו בעמוד הראשי זה מה שתקבלו. ככה פשוט. מה יקרה אם תשימו רק עיצובי אפליקציות? חברות עם מוצרי SaaS (מבוססי דפדפן) כנראה ידלגו עליך. אבל אם זו התשוקה שלך – לכו איתה עד הסוף ותגישו קו״ח ופורטפוליו רק לחברות אפליקציה.

רוצים לעבוד בחברות שמתעסקות במוצרים לחברות (B2B, בלעז), אבטחה, סייבר ויתר הבאזוורדז הללו? תכניסו יותר דשבורדים, מוצרים מורכבים וכו׳. גם אם מדובר במוצר לניהול מתנדבים בעמותה כלשהי, זה כבר יגדיל לכםן משמעותית את הסיכויים.

בקטנה

אלכסון זה אסון. Behance
אלכסון זה אסון. Behance

מספיק עם מסכים באלכסון. זה טרנד מטופש שאני לא יודע מי המציא, שנועד לייצר לכאורה קומפוזיציות מעניינות בתיק עבודות. בפועל זה פאדיחה. מעולם לא עיצבתי מסך באלכסון, וכמגייס זה לא מאפשר לי לאמוד באמת את איכות העיצוב והאיפיון. השיא היה שמועמד הסביר לי את העיצוב מהפורטפוליו כשהוא עובר עם העכבר באלכסון. נא להפסיק עם טרנד הזה, תודה!

הפוסט עזר לך? אש, הפיצו הלאה. לא עזר? תעשו לי שיימינג בלינקדאין.

]]>
https://blog.tsv.co.il/6-tips-for-ux-ui-designers/feed/ 2
6 טיפים להרצאה מנצחת שלמדתי מהסטודנטיות שלי בזום https://blog.tsv.co.il/6-tips-for-a-great-lecture/ https://blog.tsv.co.il/6-tips-for-a-great-lecture/#comments Sun, 27 Jun 2021 19:56:06 +0000 https://blog.tsv.co.il/?p=9799

בשנה האחרונה לימדתי מבוא לחווית משתמש במסגרת IDC Tools, תוכנית העשרה של המרכז הבינתחומי בהרצליה. כשיהונתן דור־און, חבר ומתכנת מוכשר, חיבר אותי אל תמר – לא היו לי מערכי שיעור. זה הגיע אליי בתקופה טובה בחיים של בין העבודה עם CYBERX שנבלעה לתוך Microsoft, לבין ההתחלה שלי בחברת WhiteSource.

החלטתי ללכת על זה. הפורמט הדליק אותי: שלושה שיעורים סך הכל של שעתיים כל אחד, סטודנטים וסטודנטיות מכל הפקולטות במרכז הבינתחומי. בכל שלושה שבועות התאפס מחזור והתחיל אחד חדש, קצת כמו סטורי. חלקם נשארו בקשר, רובם לא, אבל הציונים שלי בסקרי הוראה המשיכו להיות עיקביים – בין 4.5 ל-4.8 מתוך 5 בסקרי הוראה. אז עשיתי רפלקציה, כמו שאני רגיל, להבין מה גרם לזה לעבוד. משתף פה את הטיפים, כי נראה שהרצאות האונליין לא הולכות להיעלם כל-כך מהר, וגם כי אפשר לממש אותם במימד הפיזי, התלת־מימדי.

כל שיעור נפתח בתקלוט

spotify

בחורף 2019 הלכתי ללמוד תקלוט אצל אוסקה (לי אוסי) בפלורנטין. אני מאמין שכל אדם חובב מוזיקה צריך לדעת להלחים שירים זה לזה. באמת, זה לא דורש גאונות מיוחדת, אלא בעיקר הקשבה וסקרנות (וקצת יצירתיות!). יצא לי לתקלט פעמים ספורות ומאז הקונטרולר בארון בגלל הקורונה. עוד אשוב לזה.

בכל מקרה, תשוקות לגיטימיות צריך לממש, והרגשתי צורך להטיל את תשוקת התקלוט הנשכחת על סטודנטיי החמודים. כל שיעור נפתח בתקלוט (דרך ספוטיפיי! רימיתי! כי להתעסק עם קונטרולר לפני השיעור זה קצת טו מאצ׳, ברשותכן). מדובר באוסף שירים שנע בין מקפיץ לעתיק. קחו שני פלייליסטים שתמיד יעבדו: Good, Old & Best ו-Good Vibez. את כל היתר אני ממליץ לחקור ב־עמוד הפלייליסטים של מגזין Uncoated.

זה גרם לסטודנטיות/ים להיות מופתעות, לשאזם כאוות נפשן ולהתחיל את השיעור באנרגיה שהגדרתי – קל, פאן, עם סקרנות גדולה. האנרגיות שהמרצה מכתיב – הם אלה שיהיו בשיעור. למוזיקה יש אפקט מיידי, כמובן, בטח ובטח שבזום.

זו לא הרצאת TED

זה דיסקליימר שאני פותח איתו כל הרצאה. לא באתי לספר כמה אני תותח, מלך, יודע הכל. אני מדגדג (וירטואלית) את הסטודנטים שלי להטיל ספק בדבריי. לכו תבדקו אותי, אפילו שעשיתי תחקיר, אפילו שגירדתי את המחקרים הכי מעניינים. בלי קונטרה מסטודנטים/ות אין שיעורים מעניינים באמת. וגם, אין דבר יותר מבאס משיעור שרצוף במונולוגים של מרצה. מדרבן אותן להשתתף, לשאול, להתייעץ גם אחרי השיעור, במידה ומביך באופן כיתתי (למרות שקל להסתתר בסגירת מצלמה, אבל עוד נדבר על זה).

מאגר מידע אונליין מתעדכן

קיבלתי השראה מהמעצב והמרצה אבירן רווח שהיה מכין לסטודנטים שלו מאגר מידע מקיף ומתעדכן בנוגע לקורס אפליקציות שהעביר בשנקר. לצערי לא הייתי במסלול הזה, אבל שמעתי רק דברים טובים. 

החלטתי להרים את בבלוג הזה עמוד שלם עם לינקים, ספרים, הרצאות ורפרנסים לג׳וניורים שלא מכירים את תחום חווית המשתמש, בשאיפה שיחזרו אליו כשתהיה להם שאלה. זה העמוד הכי נצפה באתר אחרי עמוד הג׳וניורים, והאנליטיקס מעיד שהוא עובר יפה בין ידיים.

פשוט, אין דבר יותר מעצבן מלהיכנס למצגות, לשלוף מתוכן את הלינקים, לחזור לדפדפן וכן הלאה. פה הכל מרוכז לפי נושאים ומתעדכן כל הזמן. המחזור הראשון קיבל מעט יחסית ביחס למחזור האחרון (אבל אל תגלו להם).

היעדר פורמליות

אני בא לשיעורים בגישה של סדנא, של לצאת למסע של כמה שעות יחד. מכיוון שאין ציון בקורס שלי (למזלי), אלא רק ענייני נוכחות, אז כל האלמנט התחרותי המטופש שאכלתי כל התואר יוצא מהמשוואה. בתחילת כל שיעור אני מודיע שמי שרוצה לדפוק שנ״צ, אעיר אותו לאחר שעתיים ורבע. זה מוריד ממני את הרדיפה אחר קשב. גם חיתוך הדיבור שלי נע במחוזות הספוקן וורד, אז בכלל אוהב להכניס אווירה של צ׳יזבטים וסיפורים.

נסו להימנע מרצינות תהומית, ״אהההה״ בין משפטים (פשוט תסגרו את הפה, זה ממש בסדר), ותנו לשתיקות מביכות להיות. זה ממש בסדר. העיקר שיהיו קטעים במצגות שבהם הסטודנטיות משתתפות, זה קריטי כדי להשאיר אותם בעניין.

וגם, רפרנסים מסרטים וסדרות עובדים תמיד טוב. תודה לזיו הרמלין שד״ר, חברי הטוב ביותר, שזרק לי את הטיפ המעולה הזה. למשל, כשאני מסביר את עקרונות הגשטלט בחווית משתמש (ובכלל בעולם הויזואלי), מדגים על הפרסומת של מד מן לחברת היינז. יש שם שימוש מבריק בגשטלט, לדמיין את האין.

חיבור לעולם האמיתי שבחוץ

רק בשיעור האחרון נוגע בעשייה שלי בעולם. עד אז הסטודנטיות יכולות לגגל אותי בכיף, זה פשוט לא החלק המעניין בקורס. כשמגיע לחלק שמדבר על עצמי, עוסק במסע הקריירה המשוגע שלי במטרה לתת השראה. להציג דרכים אלטרנטיביות להיכנס לשוק העבודה שהן לא המסלול המקובל של בוגר תקשורת חזותית בישראל. כל העניין של פרילנס תוך כדי התואר יכול לפתוח את הראש, אבל הליבה המעניינת יותר היא איך פרויקטי צד פתחו לי דלתות כמעצב ג׳וניור.

בשיעור האחרון יש אסופת טיפים איך להתנהל אחרת בחיפוש עבודה (בטח מול HRיות שמופצצות בקורות חיים גנריים), וגם אילו מגמות יש בשוק בתחומים של חווית משתמש.

כל קורס מסתיים בסלייד עם פרטי הקשר המלאים שלי, כולל טלפון ומייל. כל עוד יש לי אפשרות לעזור לג׳וניורים – שמח שזה קורה.

QouteLove - Tal Solomon Vardy - 1
פרויקט צד QouteLove שבו הטרלתי בחורים באוקייקיופיד עם תוסף לכרום שמנהל שיחה עם ציטוטים מ־ויקיציטוט

מיקרופון איכותי ביותר

סטודנטים בבינתחומי
קשה לפספס אותי עם המיקרופון העצום

אם יש דבר שמטריף אותי בהרצאות זום זה כשלא משקיעים במיקרופון נורמלי. זה יכול להיות מיקרופון־דש קטן וחמוד שנתפס על הבגד, או מיקרופון דינמי מוגזם יחסית (Shure SM58). במקום שהמיקרופון של המחשב יקלוט את כל החדר וההחזרים מהקירות, בשתי האופציות שהצעתי (יש כאלו מוגזמות יותר), שומעים טוב וברור.

חווית משתמש בהרצאות, בין אם זום או לא, היא לא רק בויזואלי, אלא גם בסאונד. תשקיעו כמה מאות שקלים וזה ישדרג אתכן פלאים, מניסיון. זה יכול לנוע מסשן משעמם ולא ברור לרמות אינטימיות של AMSR (כשהמיקרופון קרוב לפה, סטייל פודקאסט).

בקטנה לסטודנטים שלי בעתיד:
בבקשה תפתחו מצלמות. ככל שהמחזורים התקדמו, כך שמו פס על עניין המצלמה בזום. זה לא בקטע של מצלמות במעגל סגור, מצידי תהיו בטלפון כל השיעור ורק תאזינו. יש חשיבות לראות את הפנים ולהבין את האנרגיה בחדר. האם הדברים מעניינים, מצחיקים, מוזרים, לא ברורים. הבעות פנים, אפילו דרך מצלמה, מעידות הרבה. אז פליז, פתחו ת׳מצלמה.

תודות: 
תודה ליהונתן דור־און שהביא אותי לזה. תודה לתמר קורנפלד שניהלה הכל ביד רמה, ולמחליפתה רעות צדוק ב-IDC Tools. היה לי תענוג אמיתי.

]]>
https://blog.tsv.co.il/6-tips-for-a-great-lecture/feed/ 1
על חנות ירקות ועיצוב גירסת האונליין ביומיים https://blog.tsv.co.il/design-a-grocery-store/ https://blog.tsv.co.il/design-a-grocery-store/#respond Sun, 04 Oct 2020 14:38:51 +0000 https://tsv.co.il/?p=9090 אם יש דבר שאני מודה לקורונה בכל ליבי, היא שהתחלתי לקנות יותר אצל ספקים מקומיים, כמעט בכל תחומי המזון – ירקות, גבינות, בשר. קרה שבתחום הירקות התפשרתי כי לא מצאתי חקלאי באזור הבית שהיה לי חיבור טוב איתו. החקלאי מתחת לבית תמיד לוקח מחירים עגולים. זה ישר מעלה חשד.

אל החווה האורגנית של דודי דמרי ברמת השרון הגעתי במקרה דרך פוסט בפייסבוק. מישהי פירסמה בזמן הסגר הראשון שבדיוק פתחו את המקום וישמחו לקבל לקוחות חדשים. עשיתי הזמנה אחת עם משלוח עד הבית. הופתעתי גם מאיכות התוצרת וגם מהשירות האדיב של דודי. אחרי כמה חודשים של הזמנות, ניסיתי להבין למה דודי עובד קשה בשליחת מסמך PDF של 5 עמודים בכל שבוע מחדש. מדובר במסמך שמחולק לפי קטגוריות שיש בחווה האורגנית. החיכוך בתהליך ההזמנה מגיע משני כיוונים – מהמשתמש שצריך להיכנס במחשב, להוריד את המסמך, לראות את המוצרים השבועיים ולהקליד בוואטסאפ את אשר חשקה נפשו (והיא חושקת, תאמינו לי).

הטופס שאינו נגמר. קרדיט: החווה האורגנית
הטופס שאינו נגמר. קרדיט: החווה האורגנית

התחלתי לשרטט על דף איך תהליך ההזמנה יכול להיות נעים יותר מאשר הקיים, והאם אני יכול להרים טופס אינטרנטי יעיל בזריזות או שצריך עזרה חיצונית של מתכנת. דבר ראשון, הבנתי שבתהליך הקיים במובייל זו חוויה כמעט בלתי אפשרית להתמודד איתה. צריך להגדיל מאוד את המסמך, לעיין, לקפוץ חזרה לוואטסאפ/אפליקציית כתיבה כלשהי, ושוב פעם לחזור. בדסקטופ זה עומס קוגנטיבי שדורש שתי כוסות קפה. 

אז אמרתי, רגע – בוא נייצר טופס יעיל ונעים. נפרק את זה למסכים נפרדים שאתה עובר בין כולם, מבלי לדלג עליהם ישר ל-check out. החיכוך הזה שהוספתי בתהליך ההזמנה באופן מודע נוצר בהשראת מבנה החנות של איקאה. יש את הלקוחות המתחילים שיעברו את כל החנות וכנראה ירימו מוצרים לסל שהם לא הכי צריכים אך עדיין מתחשק להם, ויש את אלו שמכירים את דלתות הקיצורים בין המחלקות ויכולים לנווט בקלות ביניהן עד ליעדים שהגדירו מראש.

מפת איקאה
מפת איקאה


סיפרתי לדודי את הרעיון הכללי ואת התכנון העתידי, הוא התלהב ויצאנו לדרך. הקצבתי לזה יומיים עבודה. בפועל זה לקח טיפה יותר כי באמצע העבודה החלפתי מערכת. אני אוהב לעבוד עם וורדפרס ואלמנטור פרו, והפלאגין עצמו לא נתן את הפיתרון האופטימלי לטופס. רכשתי את Gravity Forms שמכניס יופי של יכולות מתקדמות בטופס, ועוד פלאגין שעוזר לעצב את הטופס (משום מה זו אפשרות בלתי־מובנת באלמנטור עצמו).

התייחסתי אל מסמך פירוט המוצרים כמסמך איפיון, ופתחתי ״מחלקות״ לכל סדרת מוצרים. בהמשך יתווספו תתי־מחלקות כדי לייצר הקבצות נוחות יותר (רלוונטי בעיקר במובייל, ששם הגלילה ארוכה יותר). היה רצון להצמיד אימוג׳י לכל אחד מהמוצרים, אבל לא לכולם יש ייצוג, עדיין.

כל תהליך הסליקה נפתר די בקלות – דודי גובה טלפונית לאחר שהוא מעדכן את הלקוחות בחוסרים (למשל, אם יש רק קילו עגבניות ולא 2 קילו), ולאחר שיש כמויות מדויקות (בניגוד לירקן מתחת לבית שלי, שמניח את האצבע ומעגל את המשקל כלפי מעלה). יש בזה גם אלמנט אישי וחם יותר, וגם חוסך ענייני אבטחה באתר. תמיד אפשר להוסיף סליקה באתר, לא מדובר בעלויות גבוהות מדי, אבל כנראה שהן יבואו על חשבון הלקוח.

החווה האורגנית - רמת השרון. עיצוב: טל סולומון ורדי
החווה האורגנית – רמת השרון. עיצוב: טל סולומון ורדי

התחלנו בהשקה רכה ללקוחות שמזמינים באופן תדיר כדי לקבל פידבקים ולשפר. למשל, בהתחלה הלקוח קיבל מייל ״תודה על ההזמנה״ מבלי לראות את תוכן הסל. לאחר הפידבקים שהגיעו, הוספתי את הסל כולו, כולל הכתובת שהוזנה כדי לעדכן במידה ויש טעות. אחרי שבוע וחצי שאנחנו באוויר – ההזמנות מתקבלות יפה, ויש גם טופס פידבקים שעוזר לנו לשפר כל פעם קצת.

מגפת הקורונה, מעבר לכל הכאוס שהיא מייצרת, מאפשרת לנו המעצבים לעזור לבעלי עסקים קטנים – לתת יד, לייעל תהליכים, ולעשות ברטרים טעימים בטירוף.

עוד לא הזמנתם ירקות ופירות מדודי?
organit.farm

]]>
https://blog.tsv.co.il/design-a-grocery-store/feed/ 0
מי שלא חולם, כועס – ג׳ירפות https://blog.tsv.co.il/girafot/ https://blog.tsv.co.il/girafot/#respond Fri, 28 Aug 2020 09:38:35 +0000 https://tsv.co.il/?p=9055 השבוע מלאו שלוש שנים לעיצוב האלבום ׳מי שלא חולם, כועס׳ של ג׳ירפות. בפורטפוליו הקודם היה פירוט על תהליך העיצוב, וזו הזדמנות טובה להעלות אותו שוב. בסוף הפוסט יש הפתעה להורדה!

פרולוג מזורז: ׳מי שלא חולם, כועס׳ הוא אלבום אחר מהשניים הקודמים של הלהקה והאווירה בו שבורה יותר. בניגוד למקובל, תהליך העיצוב לא כלל כמעט סקיצות, אלא התחיל בסינגל הראשון הנושא את שם האלבום. גלעד כהנא הביא את הרעיון בשלמותו לפרונט ואני חיברתי הכל במחשב. העטיפה של הסינגל הורכבה מקולאז׳, כמה מילים בגדלים בלטראסט של פונט אורון הותיק. סרקתי באיכות גבוהה את האלמנטים והרכבתי אותם לעטיפה אחת, מה שבדיעבד הכתיב את השפה העיצובית של העטיפה כולה.

מי שלא חולם, כועס - ג׳ירפות. קולאז׳: גלעד כהנא
מי שלא חולם, כועס – ג׳ירפות (עטיפת הסינגל). קולאז׳: גלעד כהנא
מי שלא חולם, כועס - ג׳ירפות (לאחר העיבוד). קולאז׳: גלעד כהנא
מי שלא חולם, כועס – ג׳ירפות (לאחר העיבוד). קולאז׳: גלעד כהנא

אחרי שעברתי עם כהנא על כמות מכובדת של רפרנסים לעיצובים שונים ומשונים של אלבומים קיימים, מהפקות זולות ועד הפקות יקרות של מהדורות מוגבלות, הבנו שהטוויסט העיצובי צריך להיות זול לביצוע ונחשק מאוד. עברנו על עשרות קולאז׳ים חדשים ומדהימים שכהנא יצר בשנה האחרונה. היו שם שתי סדרות עם סגנונות מובהקים והיינו צריכים להחליט מה הכיוון העיצובי. הפרונט היה החלק הכי קריטי בתהליך, מהסיבה הפשוטה שהוא ה״פרזנטור״ של המוזיקה וחייב להיות דימוי חזק ומזוהה. בסופו של דבר, הגיעו ארבעה פיינליסטים לגמר:

דימוי העין בלט בנוכחות שלו מבין שאר הקולאז׳ים. הוא חזק מאוד ועובד גם בחיתוך לריבוע (על אף שהמקור הוא מלבן מוארך). בנוסף, במילים של האלבום מצוינת המילה ׳עין׳ בשני שירים (האזינו וגלו), ושאר השירים עוסקים באור, חושך וזוויות מבט וראייה. סגנון הקולאז׳ים בשחור-לבן ודימוי מרכזי צבעוני הביא איתם שני דימויים נוספים מהסדרה לעטיפה:

 הטיפוגרפיה קיבלה השראה מעטיפת הסינגל הראשון והוחלט על גודל אחיד של הפונט. גירדתי ידנית בלטראסט את פונט אורון ושרטתי (עם סכין חיתוך) את כל רשימת השירים:

אותיות מגורדות ידנית בלטראסט. עיצוב: טל סולומון ורדי
אותיות מגורדות ידנית בלטראסט. עיצוב: טל סולומון ורדי

למרות התהליך המעניין, היה חסר לי עדיין הטוויסט העיצובי שיהפוך את האלבום למוצק נחשק. נזכרתי בשיחה שלי עם כהנא באישון ליל, בה ציינתי משהו על להחזיר את הקולאז׳ לאיך שהוא נעשה. זה אלמנט שמאוד סיקרן אותי לנסות. יום אחד הלכתי ברחוב בן-גוריון בהרצליה, ונגלה אליי הבניין הזה:

הבניין בהרצליה שהיווה השראה. צילום: טל סולומון ורדי
הבניין בהרצליה שהיווה השראה. צילום: טל סולומון ורדי

ואז הבנתי שכל מה שאני צריך לעשות זה חור בפרונט, ולהחזיר את הקולאז׳ לצורה שבה הוא נעשה:

מי שלא חולם, כועס - ג׳ירפות

מי שלא חולם, כועס - ג׳ירפות
מי שלא חולם, כועס – ג׳ירפות

החוברת והמארז כולו הודפסו על נייר אולדמיל שיובא במיוחד מאיטליה (הטקסטורה? זה זה).
תמונות של האלבום כולו אפשר למצוא כאן.

מי שלא חולם, כועס - ג׳ירפות
מי שלא חולם, כועס – ג׳ירפות

בתקופה טעונה זו, עם המחאות בבלפור, החלטתי ליצור שלט מהטיפוגרפיה של האלבום. להורדת שלט מחאה להדפסה בגודל 100 על 50 ס״מ, לחצו כאן

]]>
https://blog.tsv.co.il/girafot/feed/ 0