בהרצאה האחרונה שלי, ״הארי פוטר וסודות העיצוב״, בתאו הרצליה ידעתי שאין לי גישה לשלוח טופס פידבק במייל - בגלל ענייני פרטיות. פרטי הרוכשים נשארים במערכת של המקום.
בבר מצווה שלי, אי-שם בתחילת שנות האלפיים, אמא קנתה ספר ברכות כרוך ידנית בנחלת בנימין. האורחים כתבו בו ברכות ואיחולים, ועד היום כיף לעלעל בו.
מה היא הרצאה אם לא בר מצווה קטנה? הו!
הזמנתי מחברת יפה מ-MinaLima, צמד המעצבים הגרפיים בסרטי הארי פוטר, והשארתי הודעה לקהל שאפשר לכתוב חוות דעת בפנים.
כשפתחתי אותה בבית גיליתי במחברת שלל פידבקים אנונימיים, רובם חיוביים, וחלק קרצו שחלק 2 קצת מעניין יותר מחלק 1. תגובה חשובה שתגרום לי לשנות בה את התכנים (לצמצם את החלק על איור הספרים, למשל).
לפעמים, שיא הטכנולוגיה והדאטה הם לא האמצעי החשוב ביותר. יש ריגוש אמיתי באלמנט הדפדוף בפרינט, ולגלות תגובות של קהל כתובים בעט ולא בפיקסלים.